יש שני סוגי אנשים שמקבלים משוב שלילי. סוג אחד שומע "זה לא טוב מספיק" ומבין: אני לא טוב מספיק. סוג שני שומע בדיוק את אותה משפט, ומבין: זה עוד לא טוב מספיק. אותה משפט, שתי מסקנות שונות לגמרי. ההבדל ביניהם יש לו שם.
מה זה בעצם תודעת צמיחה
תודעת צמיחה (Growth Mindset) הוא מונח שטבעה הפסיכולוגית קרול דואק מאוניברסיטת סטנפורד, אחרי עשרות שנות מחקר על איך אנשים מתייחסים ליכולות שלהם. דואק מצאה שיש שני דפוסי חשיבה עיקריים: תודעה קבועה (Fixed Mindset), האמונה שהיכולת, האינטליגנציה והכישרון הם תכונה מולדת שלא באמת משתנה. ותודעת צמיחה, האמונה שיכולת נבנית דרך מאמץ, תרגול, ומשוב.
זה נשמע כמו הבדל סמנטי. זה לא. זה משנה איך אדם מגיב לכל אתגר, כישלון, ומשוב שהוא מקבל בחיים.
איך זה נראה בפועל
מתאמן עם תודעה קבועה שמקבל ביקורת בעבודה שומע: "יש לי תקרת זכוכית, ככה אני, זה מי שאני". הוא מתגונן, נסגר, ולפעמים אפילו נמנע מלנסות דברים חדשים, כי אם לא ננסה, לא נגלה שאנחנו "לא מספיק טובים".
מתאמן עם תודעת צמיחה שמקבל את אותה ביקורת בדיוק שומע: "יש כאן משהו שאני עוד לא יודע לעשות, וזה בר פיתוח". הוא לא מתגונן. הוא שואל: מה בדיוק חסר לי, ואיך אני משיג את זה.
דוגמה ידועה לזה היא שרה בלייקלי, מייסדת חברת ספאנקס, שסיפרה בכמה ראיונות שאביה נהג לשאול אותה ואת אחיה בכל ארוחת ערב: "במה נכשלתם השבוע?" אם לא הייתה להם תשובה, הוא היה מאוכזב, לא כי רצה שהם ייכשלו, אלא כי רצה שינסו מספיק דברים כדי שתהיה להם בכלל הזדמנות להיכשל. זה בדיוק ההבדל בין שני דפוסי החשיבה: תודעה קבועה רואה בניסיון סיכון שצריך להימנע ממנו, תודעת צמיחה רואה בו את המחיר ההכרחי של כל התקדמות אמיתית.
אנשים בתודעה קבועה דואגים שכישלון יגיד עליהם משהו שלילי. אנשים בתודעת צמיחה שואלים: מה אני יכול ללמוד מזה?
קרול דואק
